מטריה צהובה אני בקוסמוי כמו שאתם יודעים. בפעם הקודמת שהייתי כאן פגשתי מישהי שווייצרית שגרה באי כבר מספר שנים. נפגשנו בבית קפה צרפתי שנהגתי לשבת בו ולכתוב בבקרים. La  fabrique. כל בוקר לקחתי את הנכדים לבית הספר וחזרתי דרך בית הקפה הזה. עד שהכרתי את השוויצרית, אהבתי לשבת שם כי היו למקום שלושה פלוסים. אחד, […]

שעה גורלית היום יום חמישי. השעה שבע בבוקר. מחר בבוקר, בשישי, הסיפור שאני עובד עליו בשבועיים האחרונים צריך להתפרסם וכרגע, גם מול המחשב וגם באוויר החופשי, אני עסוק בתיקונים אחרונים, ופתאום בחדשות אמרו משהו שזרק אותי חמישים שנה אחורה. לא סתם סיפור שקרה לפני חמישים שנה, אלא הוא ממשיך עד עצם היום הזה. אילן ואני. […]

אהבה זה האיבר האחרון שמת בחור שעובד איתי, שבתאי, אושפז לכמה ימים בעקבות ניתוח להסרת משהו או השתלת משהו, אני כבר לא זוכר, אבל זה דרש ממני ביקור חולים באיכילוב. אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם עכשיו. למה ללכת? זה בדיוק מה שאני חשבתי, למה ללכת? שיתאשפז, יסירו מה שיסירו, ישתילו מה שישתילו, וכשיחזור הביתה […]

הזברה קחו את הזברה למשל. איזה סיכוי יש לה? אפס. לכל לטאה קטנה יש כמה תכונות להסתתר מפני טורפיה או לברוח. יש לטאות שמחליפות אפילו את הצבע שלהן כדי להסתתר, או אפילו מנתקות לעצמן חלקים שתפסו להן, ומגדלות במקומם אברים חדשים. אפילו זבובים. שעה אני יכול לנסות לתפוס זבוב ללא הצלחה. בורח. וזברה? כלום. שמו […]

שלום חנוך מכירים את זה שאתם מרוכזים בדבר אחד ופתאום מגיע ארוע בלתי צפוי ומערבב לכם הכל? לי זה קורה על בסיס יומי שלא לומר רגעי. אני כותב סיפורים, ויותר משאני כותב, אני מחפש אותם, אז אולי בגלל זה הראש שלי מתרוצץ כל הזמן. בימים אלו, הראש עסוק במיוחד. ספר שכתבתי נמצא בעריכה אצל מישהי […]

המגדל – סיפור לראש השנה אין ראש שנה אחד שאני לא חושב על המגדל. 1977 – חיל אויר בסיס חצור. שלחו אותי לשמור במגדל. בחיים לא שמרתי במגדל. בכלל הייתי אמור לצאת בחג הביתה וברגע האחרון היה חסר שומר ואני הוצאתי את הגפרור הקצר ותוך שניה כולם נעלמו והשם שלי הגיע לגף אבטחה ושם נאמר […]

הנה הבאתי לך פרחים לא תמיד אנחנו יודעים למה אנחנו אוהבים דבר אחד ולא אוהבים דבר אחר. למה דבר אחד הוא רומנטי בעיננו ודבר אחר לא. גלית ידעה בדיוק למה היא אוהבת פרחים. יום הולדת חמש. אמא ואבא לקחו אותה למסעדה ולא הפסיקו לריב. היא היתה רגילה כבר, כי הם כל הזמן רבו. חשבה שככה […]

לבד זה עצוב למרות שאני פנסיונר ולכאורה אין לי מחויבויות, יוצא שיש ימים בשבוע שאין לי שניה זמן. קחו בחשבון שהנכדים שלי גרים בצד השני של העולם כך שעיסוקיי לא כוללים הסעות ושמרטפות אלא עוסקים רק בי. קודם כל הסיפורים לא כותבים את עצמם וגם אלו שנקראים בדקה, נכתבים שעות. אני משקיע בכל פסיק. פעמיים […]

ששששש…. מי לא זוכר את אביבה הספרנית. אף אחד לא זוכר את קולה של אביבה הספרנית, גם מאיר לא. הדבר היחידי שכולם זוכרים מאביבה זה את לחישתה ששששש כשמישהו הרים טיפה את קולו. בספריה של אביבה היה תמיד שקט ואף אחד לא אעז להרים את הקול. אפילו ללחוש כולם פחדו. תוסיפו על זה שמאיר גם […]

קצין נפגעים באמת, אם אתם שואלים אותי, אין את מי להאשים. באמת שלא. כמו מסלול החיים של כולם הביאו אותם למצב הזה. כמו שני אנשים זרים הנפגשים במקרה בפינת רחוב. הילכו שניים יחדיו מבלי אם נועדו? הפגישה המקרית לכאורה ביניהם תשנה את חיי שניהם ואת חיי כל הסובבים אותם, אבל היא עצמה נקבעה שנים קודם, […]

הזיכרונות המושלים בנו למחזקת יש הרגל להמליץ לי על ספרים שהיא בטוחה שאם אקרא אותם ואאמץ אפילו חלק קטן ממה שהם מלמדים, חיי ישתנו ללא הכר. להגנתי אני תמיד עונה שחיי טובים לי בדיוק כמו שהם ואין לי צורך לשנות אותם כלל אבל אז היא מסתכלת עלי בבוז ושואלת משהו כמו "וככה, כמו שאתה, אתה […]

ילד קטן לא מגולח אבא שלו אמר לי פעם: הרי אתה לא מבקש מהבן שלך כל יום דיווח על מה הוא עשה היום, אז יוצא שאולי אתה יודע באיזה בית ספר הוא לומד או באיזו יחידה הוא משרת אבל אתה לא באמת יודע עליו הרבה. את רוב הדברים על הבן הפרטי שלך אתה שומע מחברים […]